פסק-דין בתיק ת"א 1547-09

בהתאם להסכמת בעלי הדין, ניתן בזה פסק דין,  על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד - 1984 (להלן: " החוק ").

תביעה לפיצוי התובעים, אשר רכשו מהנתבעת דירת גן, בשל ליקויי בנייה נטענים ובטענה שהתובעים לא יכלו לעשות שימוש בגינה הצמודה לדירתם, עקב שימוש שעשתה בה הנתבעת לצורך עבודות בנייה בבניין סמוך.

רקע

1.              התובעים רכשו דירת גן מהנתבעת. לטענתם, נתגלו בדירה ליקויים והם דרשו מהנתבעת לתקנם, אך הנתבעת טיפלה רק בחלק מהם. עוד לטענת התובעים, הם לא יכלו לעשות שימוש בגינה הצמודה לדירתם, עקב עבודות בנייה שערכה הנתבעת בבניין סמוך, תוך פלישה לגינה.

נוכח זאת, תבעו התובעים את הנתבעת לתשלום סכום של 60,000 ש"ח.

התובעים מבססים תביעתם על חוות דעת מומחה, איתי גורגני, מיום 6.2.2009, אשר הוגשה מטעמם, על פיה זכאים הם לפיצוי בסך 150,393 ש"ח לפי הפירוט הבא: 28,586 ש"ח- עלות שיקוים נזקי בניה מהבנין השכר, כמתואר בפרק ג'; 107,007 ש"ח- ליקויי בנייה לפי פרק ד'; 16,800 ש"ח- פיצוי בגין העדר שימוש בחצר הנכס.

בכתב התביעה פירטו התובעים את הנזקים הנטענים, כדלקמן: 85,900 ש"ח- עלות תיקון ליקויי הבניה שלא טופלו על ידי הנתבעת; 19,200 ש"ח- בגין חוסר יכולת לעשות שימוש בגינה, לפי 1,200 ש"ח לחודש; 10,000 ש"ח- בגין הוצאות ישירות ועקיפות, עגמת נפש ובזבוז זמן.

לצרכי אגרה העמידו התובעים את התביעה על סך של 60,000 ש"ח.

2.              הנתבעת הכחישה את טענות התובעים.

3.              בדיון אשר התקיים ביום 16.2.11 מינה כב' השופט הבכיר חיים חדש, אשר טיפל בתיק באותו מועד, בהסכמת הצדדים, את מר דניאל יאסו (להלן: " המומחה"), כמומחה מטעם ביהמ"ש להעריך את הליקויים בדירת התובעים ועלות תיקונם. סוכם שלאחר הגשת חווה"ד תתקן הנתבעת את הליקויים שיימצאו, לאחר מכן יערוך המומחה חוו"ד משלימה כדי לוודא שכל הליקויים תוקנו או ירידת ערך בגין ליקויים שלא ניתנים לתיקון. עוד סוכם שהנתבעת תשלם לתובעים את סכום חווה"ד המשלימה וביחס ליתר מרכיבי התביעה, יינתן פס"ד בהתאם להוראות סעיף 79א' לחוק, לאחר שמיעת טיעוני הצדדים.

4.              ביום 27.9.11 הגיש המומחה את חוות דעתו, על פיה: (1) נמצאו ליקויים בסכום כולל של 780 ש"ח, לפי הפירוט הבא: 480 ש"ח- ניקוי והסרת כתמים בחיפוי קרמיקה; 100 ש"ח- ניקוז צינור מי גשם; 200 ש"ח- נקודת הארקה בחצר; לסכום זה הוסיף המומחה 30% עבודות קטנות; סה"כ עלות העבודות, כולל פיקוח ומע"מ- 1,176 ש"ח; (2) דמי שימוש ראויים בחצר הם 80 ש"ח לחודש.

המומחה דחה את יתר טענות התובעים.

5.              לאחר קבלת דו"ח המומחה הסכימו הצדדים שהנתבעת תתקן את הליקויים שנמצאו. הצדדים הגישו טיעוניהם בכתב.

טענות הצדדים

6.              עיקר טענות התובעים:

6.1.        הנתבעת לא תיקנה כראוי את ניקוז צינור מי הגשם. המומחה האריך את הליקוי בסכום של 100 ש"ח, אולם לטענת התובעים, סכום זה מנותק מהמציאות. התובעים מפנים למומחה מטעמם אשר העריך את תיקון הליקוי ב- 850 ש"ח.

6.2.        המומחה לא העריך נזק בגין מסתור הכביסה, משום שהליקוי תוקן על ידי התובעים לאחר הגשת התביעה. מומחה התובעים העריך ליקוי זה בסכום של 1,500 ש"ח (יוער שטענה זו אינה מדויקת, המומחה קבע שמשום שהתובע ביצע ריצוף חוץ חדש, האחריות לליקוי חלה עליו).

6.3.        המומחה לא העריך נזק בגדר, משום שהתובעים תיקנו את הפגם בטרם הבדיקה. ב"כ התובעים לא טען מה הפיצוי המבוקש בסעיף זה, אך בהתאם לחוו"ד המומחה מטעם התובעים, יש להרוס את הגדר ולבנותה מחדש, בעלות כוללת של 48,500 ש"ח.

6.4.        בסמוך לבניין בו נמצאת הדירה נושא התביעה, הוקם בניין נוסף. הנתבעת עשתה שימוש בגינת התובעים, דבר שמנע מהם שימוש בה. הערכת המומחה כי דמי השימוש הראויים לגינה הם בסך 80 ש"ח לחודש, היא מקוממת ולא הגיונית. לטענת ב"כ התובעים, הוא ערך בדיקה ומצא שההפרש בשכר דירה בין דירה עם גינה לדירה ללא גינה, הוא 800 ש"ח לחודש, לכן הציע הוא לחייב את הנתבעת לפצות את התובעים עבור 14 חודשים, בסכום של 11,200 ש"ח בגין רכיב זה.

6.5.        קביעת המומחה בקשר לבריכת ביוב אשר הוצבה בשטח הגינה, כי בהתאם לתכניות אשר הוצגו לו, מיקום תאי הביוב כפי שקיים הינו מחויב מבחינה תכנונית, אינה רצינית. התובעים אינם חולקים על זכותה של הנתבעת להציב את בריכת הביוב בגינה, אך טוענים נגד מיקום בריכת הביוב וכי השאלה הנכונה היא האם יכולה הייתה הנתבעת להכין תכנית אינסטלציה חלופית, באופן שבריכת הביוב תונח במקום שלא יגרום לתובעים נזק. התובעים מבקשים לא לקבל את חוו"ד המומחה גם בעניין זה ולפצות אותם, לפי חוות דעת המומחה מטעמם, בסך 20,000 ש"ח עבור פירוק שביל, חפירה והנחה של קו ביוב בתוואי השביל, לרבות החזרת המצב לקדמותו.

7.              עיקר טענות הנתבעים